פה רך
"ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך" (שמות א,יג). "בפרך" – "בפה רך", בדברי נועם ובהבטחות.
(שמות רבה)
קל וחומר וגזֵרה שווה
"בפרך – חד אמר בקל וחומר, וחד אמר בגזֵרה שווה" (מדרש). אחד אמר שתחילה הטילו עליהם עבודה קלה, ואחר-כך הוסיפו עבודה חמורה ממנה; ואחד אמר "בגזֵרה שווה", גזֵרתם של המצרים הייתה עבודת פרך מלכתחילה.
(מנחת עני)
נתקצר הזמן
"וימררו את חייהם בעבודה קשה" (שמות א,יד). מפני קושי השעבוד נתקצר זמן גלות מצרים מארבע-מאות שנה למאתיים ועשר שנים. לכן הטעם על פסוק זה הוא 'קדמא ואזלא' – מאחר שמיררו את חייהם, קדמו ואזלו, יצאו משם קודם המועד.
(הגאון מווילנה)
חוק מפלה
"ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים" (שמות א,יז). העיקרון של 'דינא דמלכותא דינא' מחייב רק כאשר החוק חל על כל האזרחים במידה שווה, אבל לא כשהוא מכוּון כנגד היהודים בלבד.
(מאוצרנו הישן)
עבודת פרך
שני פירושים למילה 'פרך': א) שהיו נותנים מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים, היינו שהיו מעבידים אותם בעבודה המנוגדת לטבע האדם ולרגילותו. ב) 'פה רך', שפרעה פיתה את העם תחילה בדברים רכים ובהבטחת שכר, עד שהכניסם למעגל השעבוד.
(סוטה יא)
עבודה רוחנית
שני הדברים האלו קיימים גם בעבודת הבורא. יש לעבוד את הקב"ה בעבודה שהיא בניגוד לטבע האדם ובהוספה על רגילותו. כמו-כן יש לבטל את המידות הרעות של כעס וקנאה וכיוצא בהן, על-ידי "מענה רך משיב חימה". על-ידי 'עבודת פרך' בעבודת ה' מבטלים את עבודת הפרך כפשוטה.
(תורה אור)
מקור השעבוד
המצרים ירדו תחילה לחייהם הרוחניים של ישראל, שהם הנקראים 'חיים', וערמו קשיים על שמירת התורה והמצוות. כשהעם נכנע ללחץ הרוחני, הביא הדבר אף שעבוד גשמי, "עבודה קשה". אילו לא היו נכנעים ללחץ הרוחני, לא היו משתעבדים בגשמיות. תופעה זו חוזרת ונשנית בגלויות האחרות של עמנו.
(הרבי מליובאוויטש)
שרי מיסים
"וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם" (שמות א,יא). אין לך מדינה בעולם שיכולה להתקיים בלי מיסים. אלא יותר משסבלו בני ישראל מהמיסים, סבלו מ'שרי המיסים' – גובי המס.
(מדרש רבה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
