לעיתים הכתובת זוהרת על הקיר ומסמנת בבהירות את הנתיב הנכון, ואף-על-פי-כן האדם מתעקש ללכת בדרך הלא-נכונה. בין בלעם למציאות העכשווית

יש טעויות שאפשר להבין את סיבתן. אדם טועה בשיקול-הדעת ובהערכת המציאות ומקבל החלטה לא-נכונה. אך לעיתים הכתובת זוהרת על הקיר ומסמנת בבהירות את הנתיב הנכון, ואף-על-פי-כן האדם מתעקש ללכת בדרך הלא-נכונה. זו טעות שקשה מאוד להבין אותה, אבל גם טעויות כאלה קורות, מכיוון שהקב"ה נותן לאדם את היכולת לבחור גם כשדרך הטוב והחיים ברורה לחלוטין.

המחשה לכך אנחנו מוצאים בפרשת השבוע, המספרת על התעקשותו של בלעם ללכת לקלל את עם-ישראל. לכאורה היו לפניו כל הנתונים להבין שמזימתו לא תצלח. בתחילה אומר לו הקב"ה "לא תלך עמהם, לא תאור את העם, כי ברוך הוא". בלעם מנסה שנית את מזלו, ואז אומר לו הקב"ה "קום לך איתם, ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה". כשהוא יוצא לדרכו מנסה המלאך לעכבו, אך בלעם מתעקש להוסיף ללכת, גם כשהוא שומע שוב "אפס, את הדבר אשר אדבר אליך – אותו תדבר".

זה מה שקורה כשהאדם להוט לעשות דבר-מה. הוא עלול לנהוג בדרך בלתי-הגיונית לחלוטין. הוא מתעלם מכל הסימנים והתמרורים ומתעקש ללכת בדרך שסופה כישלון. כל העומד מהצד ובוחן את מעשיו, אינו יכול להבין כיצד אדם מסוגל להיות עיוור כל-כך למציאות, אבל התאווה והלהיטות גורמות לאדם לעשות את השגיאות החמורות ביותר.

אי-אפשר לברוח

תחושת תימהון זו ממלאת בימים האלה רבים מישראל נוכח ההתעקשות להמשיך בתכנית ה'הינתקות', בשעה שכל הסימנים מעידים שהיא תמיט עלינו אסון. מישהו ננעל על ססמה זו ומוסיף להציגה לציבור כאילו מדובר בפתרון-קסם שישאיר מאחור את כל הצרות והבעיות ויבטיח לנו שחר חדש. ואתה שואל ותוהה איך אפשר לטעות כל-כך.

אירועי השבוע ממחישים היטב עד כמה אי-אפשר להשאיר את הטרור מאחורי הגדר, כי הוא ירדוף אחרינו מעבר לה. אנחנו נמצאים כיום בתוך רצועת עזה כדי לשלול מהמחבלים את האפשרות להצטייד באמצעי לחימה ולשכלל את יכולותיהם. אם נצא משם, נקבל לא רק קסאם-3, אלא טילים בעלי טווח גדול יותר, שיאיימו על אשקלון, אשדוד וכל הנגב המערבי. ומה נעשה אז, נפנה את אשקלון?

אומרים לנו, שאם אחרי יציאתנו משם הם יעזו לשגר טילים לעבר יישובים ישראליים, נגיב תגובה קשה. אולי יואילו לספר לנו איזו 'תגובה קשה' יש באמתחתנו שעדיין לא שלפנו אותה? האם נפגע בעוד שתי מחרטות? או אולי נפציץ  מרכזי אוכלוסייה, בבחינת "עין תחת עין"? הלוא אנשי המוסר לא יניחו לנו לנהוג כן. מה שיקרה הוא שנספוג פגיעות ועוד פגיעות, עד שתפקע הסבלנות, ואז ישובו הטנקים וייכנסו לרצועת עזה – בדיוק כשם שהם חזרו לג'נין ולשכם, אחרי שכבר 'התנתקנו' מהן. מה הועילו אפוא חכמים בתקנתם?

פתרונות קסאם

ראש-הממשלה מנצל ניצול ציני את המשאלה הטבעית של העם לסיים את סכסוך-הדמים ולהגיע לשקט ולשלווה, ובדרך זו הוא מוכר לציבור פתרונות-קסם. אולם הוא-עצמו יודע שאין אלה פתרונות-קסם, אלא פתרונות-קסאם. סופה של הבריחה מרצועת עזה והרס היישובים היהודיים להתנפץ בפרצופנו, בדיוק כשם שהתנפצו אשליות אוסלו, שהמיטו עלינו גל של טרור ושפיכות-דמים שלא ידענו כמותו.

שוב ושוב מתברר שהניסיון להטעות את הציבור כאילו חיילים נפגעים בגלל ה'מתנחלים' הוא עלילת-כזב. חיילינו נפגעים, למרבה הצער, בגלל הפעילות על ציר פילדלפי, שנועדה למנוע הברחת אמצעי-לחימה לרצועה; ובגלל הפעילות בשכונת זייתון, שבאה לפגוע בתשתית ירי הקסאמים לעבר שדרות.

בטוחים אנו שסופה של תכנית ה'הינתקות' יהיה כסופו של בלעם – בא לקלל ונמצא מברך.