לאחר שיעקב אבינו סיים את שליחותו בחרן שלח מלאכים אל עשיו אחיו וביקש להודיע לו (בראשית לב,ו): "ויהי לי שור וחמור". אומר על כך המדרש (בראשית רבה פרשה עה,ו): "חמור - זה מלך המשיח, שנאמר עני ורוכב על חמור".
הרבי מליובאוויטש מסביר את פשר העניין (תורת מנחם כרך כא עמ' 210), על-פי המבואר בתורת החסידות: "יעקב שלח להודיע לעשיו שלאחר עבודתו עשרים שנה בבית לבן השלים את עבודתו בשלמות, ומצידו יכול להיות כבר 'ויבוא יעקב שלם', יחד עם כללות העולם, באופן שיתוקן חטא עץ הדעת להיות כמו שהיה קודם החטא, ובהוספה על זה. וזהו שאמר יעקב 'ויהי לי... חמור' – שמצידו ישנו כבר העניין של 'עני ורוכב על חמור'; אצלו כבר יש משיח!".
מידת הענווה
הקשר בין משיח לחמור מובא גם בפסוק (זכריה ט,ט): "הנה מלכך יבוא לך... עני ורוכב על חמור, ועל עַיִר בן אתונות". בגמרא (סנהדרין צח,א) מסופר שמלך גוי ("שבור מלכא") אמר לשמואל: "אתם אומרים שהמשיח יבוא על חמור, אשלח לו סוס נאה שיש לי". הדברים נאמרו בלעג, וגם שמואל השיב לו בלגלוג: "וכי יש לך בן מאה צבעים?".
המפרשים מסבירים שהחמור רומז לענווה. כשאומרים שהמשיח ירכב על חמור, הכוונה שיהיה ענוותן. כך מפרש רש"י בפירושו לפסוק: "עני – ענוותן. ורוכב על חמור – מידת ענווה היא". כך כותב גם בעל 'מצודת דוד': "הנה מלכך – זהו מלך המשיח.... עני – יהיה מוכנע וירכב על חמור, או על עַיִר בן מאחת האתונות, והוא מידת ענווה".
עוד פירוש שאומרים המפרשים, שהחמור מסמל כלי תחבורה של רגיעה ומנוחה, לעומת הסוס שהוא סמל של מלחמה וקרב. לפי זה, ייעוד זה בדבר רכיבתו של משיח על החמור הוא הקדמה לנאמר בפסוק שלאחר מכן, "והכרַתי רכב [=מרכבת מלחמה] מאפרים, וסוס מירושלים" – שלא תהיה אז מלחמה ולא יהיה צורך בסוסים ובמרכבות. וכך כותב הרד"ק: "ורוכב על חמור – להורות כי לא יצטרכו ישראל לסוסים ולרכב, לפיכך אמר אחריו: והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלים".
שולט על החומר
המהר"ל מפראג (גבורות ה' פרק כט) מסביר את המושג "רוכב על חמור" במובן של שליטה על החומריות. מעלתו של המשיח שהוא שולט על החומר ונבדל ממנו, ולכן הוא מכונה "רוכב על חמור". ובלשונו של המהר"ל: "שהוא רוכב על החומרי, מתנשא עליו ורוכב עליו, לפי שהוא נבדל מן החומר".
בספרי החסידות מוסבר, שהרכיבה על החמור מבטאת את ענוותנותו העצומה של המשיח. אמנם הוא "מלך" ("הנה מלכך יבוא לך"), ומלכות פירושה רוממות והתנשאות על העם; ועם זה יהיה המשיח עניו בתכלית – "עני ורוכב על חמור".
ידוע, שמבין כל בעלי החיים החמור מסמל את הפשטות (ראה מהר"ל שם; ועוד). זה יהיה הדבר שיאפיין את המשיח: הוא יתנהג כמלך – בהתנשאות של מלכות, בתקיפות של מלך, בהדר שראוי למלך המשיח; ובה-בשעה תהיה בו ענווה ופשטות, כאחד העם.
אדמו"ר ה'צמח-צדק' היה אומר (ספר המאמרים תרצ"ט עמ' 194) שמשיח-צדקנו יתענג במיוחד מהיהודים הפשוטים, בעלי מסירות-הנפש. כלומר, אף-על-פי שילַמֵד תורה את כל העם, ובכלל זה את גדולי הגדולים, וכולם ילמדו מפיו את 'תורתו של משיח', עם זה תהיה בו ענווה והתבטלות פנימית מופלאה, כדי להתייחס לאנשים פשוטים וללמוד גם עמם, על-פי רמתם ומידת הבנתם. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
