אל מסעותיו של אברהם אבינו, המתוארים בפרשתנו, התלווה לוט. מספרת התורה: "וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים". הגמרא רואה בכך מקור לאִמרה הנפוצה בין הבריות: "בתר מרי ניכסי – ציבי משך". כלומר, אחרי בעל נכסים נמשך השומן. משמעות הפתגם: מי שנצמד לבעל ממון, סופו שייפול לידיו נתח שמן.
הגמרא למדה זאת מהמילים "וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם", שלכאורה הן מיותרות: כבר קודם לכן למדנו שלוט התלווה לאברהם, ומדוע לשוב ולציין זאת? אלא שכוונת התורה ללמדנו שהיצמדותו של לוט לאברהם הביאה לו עושר.
פתגם עממי
לפנינו אפוא פסוק מן התורה שהשפעתו חדרה עד כדי כך שנהפך לפתגם עממי, השגור בפיהם של בני-אדם, לא יהודים בלבד, לומדי התורה, אלא "אינשי" – בני-אדם בכלל. גם הם הבחינו בהשפעתו החיובית של אברהם על לוט, ואימצו את הרעיון הטמון בכך.
יכול אדם לחשוב שאין חשיבות לטיבם של שכניו, ובלבד שהוא עצמו יתנהג כראוי. הוא מכיר את עצמו ויודע שביכולתו לעמוד בפני כל הפיתויים וההשפעות השליליות שיבואו מצד שכניו, ולכן לא משנה לו מי השכנים וכיצד הם מתנהגים.
שכנות משפיעה
פוסק הרמב"ם ש"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רֵעיו וחבריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך כל אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד", וכמו-כן עליו לשאוף להתגורר בעיר "שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים". שכן כל אדם מושפע מסביבתו.
כאן התורה מוסיפה ומחדשת שלא רק שכנות קבועה משפיעה על האדם, אלא אפילו שכנות זמנית, כמו בעת מסע, שכן לוט התעשר מהתלוותו לאברהם בזמן המסע. בהמשך רואים מה קרה לו כאשר נפרד מאברהם והתיישב בסדום – מיד הושפע משכניו החדשים בכיוון ההפוך.
השפעה על הילדים
אם בני-אדם בוגרים עלולים להיות מושפעים בקלות כזאת, כל שכן שהילדים נתונים להשפעות סביבתם. לעיתים ההורים סבורים שדיי בחינוך שהם מעניקים לילדיהם בבית, ולכן אין צורך להקפיד על מסגרת חינוכית שבה הסביבה כולה רוויה קדושה. זו גישה מוטעית. לחברים לספסל הלימודים יש השפעה רבה על הילדים, אף שזו 'שכנות זמנית', לשעות הלימודים בלבד.
הורים צריכים לשאול את עצמם אם 'שכניו' של הילד מייצגים את דרכו של אברהם או את ההפך. גם במקרה של ספק לא כדאי להסתכן, כפי שרואים בטבעם של הורים, שאפילו אם בנוגע לעצמם הם מוכנים לסיכונים, הם לא יעשו זאת כשמדובר בילדיהם. עליהם לעשות כל שבידם כדי שילדיהם יהיו מוקפים אווירה של קדושה ויראת שמים, ואז יזכו לרוות מהם רוב נחת יהודי.
(התוועדויות תשמ"ו, כרך א, עמ' 520) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
