מעלת התמימות
"אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (בראשית ו,ט). איזו מידה נעלית יותר, 'צדיק' או 'תמים'? הווי אומר ש'תמים' חשוב יותר, והא ראיה: אם יש שתי חלות, אחת גדולה אבל פרוסה, ואילו השנייה קטנה ושלמה, מברכים על השלמה. נמצא שלתמימות ערך וחשיבות גדולים יותר.
(החוזה מלובלין)
שלמות כל היום
צדקתו בקיום רצון ה' יתברך הייתה בבחינת "תמים" - תמימות ושלמות. לא רק בשעה שלמד והתפלל, אלא במשך כל היום, גם בשעה שאכל ושתה ובשאר עיסוקיו במשך היום.
(לקוטי שיחות)
לא על הייחוס לבדו
"אלה תולדות – ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" (רש"י). צדיק אינו מי שהוא בעל ייחוס, שאבותיו היו צדיקים, אלא מי שהוא עצמו מצטיין במעשים טובים.
(מאוצרנו הישן)
צדיק לבני-אדם
"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח" (בראשית ו,ט). נח זכה לתואר איש צדיק מפני שהיה צדיק לא רק כלפי הקב"ה, אלא אף כלפי בני-אדם. לא רק "את האלוקים התהלך נח", אלא גם "תמים היה בדורותיו".
(רבי יצחק מוולוז'ין)
כוחה של אמונה
"ויבוא נח... מפני מי המבול" (בראשית ז,ז). מפרש רש"י: "אף נח מקטני אמונה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול". זה כוחה של אמונה שעל-ידה מתקיים הדבר שמאמינים בו. לכן לא רצה נח להאמין שיבוא המבול.
(ה'אוהב ישראל' מאפטה)
להתפלל על העולם
מאחר שהקב"ה אמר לנח שהוא ובניו יינצלו מן המבול, לא התפלל על העולם והם אבדו במבול. לפיכך נקרא המבול על שמו, כפי שנאמר (ישעיה נד,ט) "כי מֵי נח זאת לי".
(זוהר)
דאגה לזולת
אם נח, אף שהיה צדיק ותמים, בכל-זאת נקרא המבול על שמו, על שלא פעל עם אנשי דורו, על אחת כמה וכמה אחרי מתן תורה, כאשר "כל ישראל ערבים זה לזה", חייב כל אחד ואחד שלא להסתפק בעבודתו עם עצמו, אלא עליו לדאוג גם לזולתו ולעזור לו.
(הרבי מליובאוויטש)
דאגה לבני הבית
"ויבוא נח ובניו ואשתו... אל התיבה" (בראשית ז,ז). אין אדם יכול להסתפק בכניסתו האישית אל ה'תיבה' של אותיות התורה והתפילה, אלא מחובתו להכניס ל'תיבה' גם את בני ביתו – אשתו ובניו.
(לקוטי שיחות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
