טעמי האיסור
"לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" (דברים כב,י). שני טעמים לאיסור זה: כדי שהקליפה, 'חמור', לא תינק מהקדושה, 'שור'; וכדי שלא לערב את הגבורות, 'שור', עם החסדים, 'חמור'.
(לקוטי לוי יצחק)
טעמים ושיטות
על-פי דעת הרמב"ם, שהאיסור אינו אלא במין טהור עם טמא, טעם האיסור הוא כדי שהקליפה לא תינק מהקדושה; ואילו לדעת הרא"ש, שהאיסור הוא גם בטהור עם טהור וטמא עם טמא, טעם האיסור הוא כדי שלא לערבב מידות מנוגדות.
(לקוטי שיחות)
מניעת צער
טעם האיסור הוא כי החמור חלש מן השור, ובשעה שהוא נאלץ להלך רתום עם השור, נגרם לו צער רב, שהוא למעלה מכוחותיו.
(אבן-עזרא)
שור לועס
השור הוא מעלה הגירה ולועס כל הזמן, והחמור אינו מעלה גירה. כשהחמור חורש עם השור נדמה לו שהשור אוכל כל הזמן ואילו הוא רעב ומתענה, ויש בכך משום צער בעלי חיים.
(רבי יוסף קארו)
בגדי כוהנים
"לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו" (דברים כב,יא). טעם איסור לבישת בגדי שעטנז הוא כי בגדי הכוהנים עשויים שעטנז - צמר ופשתים יחדיו. לפיכך נאסר על זר ללבוש שעטנז, שכן אסור לזר ללבוש בגדי כוהנים.
(חזקוני)
מצווה ועבֵרה
"לא תזרע כרמך כלאיים, פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע" (דברים כב,ט). אל תעשה מצוות ועבֵרות יחד, כגון לתת צדקה לחברך ובה בשעה לבייש את חברך או לדבר עליו לשון הרע. או ללמוד תורה ובתוך כך להתגאות בזה. אל תעשה כן, שלא יתגעל הטוב שאתה עושה.
(החיד"א)
שורש הפשתן
"גדילים תעשה לך" (דברים כב,יב). מפרש רש"י: "אף מן הכלאים". שורשו של הפשתן נעלה ביותר, אלא שירד ונפל למטה-מטה. הפשתן שבציצית מסמל את הפשתן כפי שהוא בשורשו, ושם הוא מין במינו עם הצמר. לכך לצורך מצוות ציצית אפשר לערבם יחד.
(אור התורה)
התכללות בקדושה
צמר ופשתים רומזים לחסד ולגבורה, ולכן אין לערבבם יחד. אלא שכל זה הוא בענייני העולם, שגדרם יֵשות ומציאות, ולכן מידות אלה מנוגדות זו לזו. אבל בקדושה ובקיום מצווה, שגדרה ביטול לקב"ה, אפשר לפעול התכללות של המידות זו בזו.
(הרבי מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
