איסור כלאיים, המופיע בפרשתנו בציווי "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם", מפורט בהרחבה על-ידי הרמב"ם, המסביר כיצד להימנע מכלאיים, אם על-ידי יצירת 'הרחקה' בין המינים הנזרעים אם בשימוש ב'דבר המבדיל' החוצץ ביניהם.
אחת ההלכות קובעת שפעולות מנע אלה הכרחיות רק כאשר שני המינים נזרעים בשדהו של אותו אדם. "אבל אם הייתה שדהו זרועה חיטים – מותר לחברו לזרוע בצידה שעורים, שנאמר 'שדך לא תזרע כלאיים'". כלומר, איסור כלאיים אינו חל אם שני המינים נזרעים בשדות סמוכים, שכל אחת ואחת מהן בבעלות אחרת.
בין כלאיים לשמיטה
גם באשר לשנת השמיטה התורה נוקטת את המילה 'שדך': "שש שנים תזרע שדך". אלא שבשמיטה אסור לאדם לזרוע לא רק בשדה שלו אלא גם בשדה חברו. מדוע אין לומדים מ'שדך' שזריעה בשדה הזולת מותרת, בדומה לדיני כלאיים?
התשובה הפשוטה היא שבשנת השמיטה צריכה האדמה כולה לשבות, שכן התורה כותבת "ושבתה הארץ", ומכאן שהארץ כולה כלולה באיסור. לעומת זה, בכלאיים לא נכתב "הארץ לא תיזרע כלאיים", ולכן כלאיים אסורים רק ב'שדך'. אלא שהבדל זה עצמו דורש הסבר. מדוע אכן נשתנו הלכות שמיטה מהלכות כלאיים, שאיסור שמיטה הוא איסור גורף ואילו איסור כלאיים מצומצם לשדה הפרטי?
כשהמזלות מתערבבים
ההבדל בין שמיטה לכלאיים נעוץ בטעמים שמאחורי שתי המצוות הללו. אחד הטעמים למצוות שמיטה הוא "כדי שירבה יבול האדמה ותתחזק". לאדמה נחוצה מנוחה של שנה, כדי למנוע ניצול יתר שלה. לכן אין משמעות לזהות בעלי הקרקע.
לעומת זה, לאיסור כלאיים טעם רוחני יותר, כפי שרבנו בחיי מנמק: "מערבב הכוחות העליונים הנותנים... כוח הצמיחה... אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה מכה אותו ואומר לו גדל". לכל צמח יש 'מזל' שהוא מלאך, המרעיף את השפע הייחודי לו והקשור לאדם שבשדהו הצמח צומח. אם זורעים כלאיים, ה'מזלות' מתערבבים. אולם ערבוב זה יכול לקרות רק כאשר מדובר במזלות של אותו אדם, ולא בשני בני-אדם, שלכל אחד ואחד מהם מלאכים אחרים.
לא לחשוש
מן ההבדל בין שמיטה לכלאיים עולה לקח בעבודת האדם: האיסורים הגורפים של שמיטה מלמדים שכאשר אדם עלול לגרום נזק רוחני עליו להימנע מלפגוע גם בשדה חברו, ואין הוא יכול לטעון שהדבר אינו מעניינו.
לעומת זה, ההיתר לזרוע מין אחד בסמוך למין אחר בשדה הזולת מלמד שאל לו לאדם להימנע מ'לזרוע בשדה חברו', כלומר, להרעיף עליו טוב רוחני, מחשש שמא יתערבבו הכוחות העליונים. להפך, עליו 'לזרוע' ולהרעיף שפע, שכן 'ערבוב' זה יביא ברכה.
(התוועדויות תשמ"ו, כרך ג, עמ' 664) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
