מספר הפעמים שהד"ר רחמים מלמד-כהן (76) מודה לבורא העולם, מדהימה. הוא צמוד למכונת הנשמה, מרותק לכיסא גלגלים, גופו משותק כליל, בשל מחלת ניוון קשה. "אינני שונה מכולם", אומר כהן, באמצעות תוכנת מחשב ייחודית, המגיבה על מיקוד העין על האותיות. "רבים מהמוגבלים חיים חיים נורמליים, עובדים, לומדים, יוצרים, מנהלים חיי משפחה ומאמינים שהישועה תבוא מהשם.
"עליי נפלה המוּגבלות פתאום, בגיל העמידה. משבר עשוי להיות מנוף לשינוי בחיים. אצלי, מחלת ניוון השרירים, שתוחלת החיים של נושאיה היא 2-5 שנים, יצרה בי אתגר למצות כל רגע בחיי. הקב"ה עשה עמדי חסד ואני חי עם המחלה קרוב לעשרים שנה. ועם זה יש לי הרבה רגעים של התרוממות הרוח והנפש, ואני חוזר ומשנן מתוך אמונה מה רבו מעשיך ה'".
עשייה חינוכית
רחמים מתגורר בירושלים, בן למשפחת רבנים. הוא נקרא על שם סבו, שעלה מאירן, והיה רבה של עדת יוצאי אירן בירושלים. לאחר שירותו הצבאי החל לפעול בארגוני נוער, ובהמשך נעשה מחנך מוערך. במרוצת השנים נתמנה למפקח חינוכי על בתי-הספר הממלכתיים-דתיים במחוז הצפון.
משנת תשל"ג התמחה בחינוך מיוחד. הרצה בבית-הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית. אחד המפעלים החשובים שהקים היה הקמת מכון להכשרת מורים למקצועות היהדות ליד הישיבה הגבוהה בקיבוץ שעלבים.
בזכות האמונה
בדיוק לפני עשרים שנה, בשיא הקריירה החינוכית שלו, אירעה תפנית דרמטית בחייו. אובחנה אצלו מחלת ALS, שהיא ניוון העצבים המוטוריים בגוף. שלוש שנים לאחר גילוי המחלה כבר היה מרותק לכיסא גלגלים, וכעבור זמן לא-רב כבר היה משותק לחלוטין.
אבל הוא לא הרים ידיים לרגע. הוא גייס את כל כוחותיו הנפשיים כדי להתמודד עם המחלה ולשמש אות ומופת לחולים, רופאים, בני משפחה וחוקרים. לפני כמה שנים איבד את הכרתו והובהל לטיפול נמרץ, אבל אמונתו העזה גברה. במרוצת השנים קיבל את התארים 'יקיר החינוך הדתי', 'יקיר הסתדרות המורים ומחנך למופת'.
המתה איננה חסד
זמן רב מקדיש הד"ר מלמד להפצת השקפת עולם אופטימית וניסיון לשנות את יחסה של החברה לחולים בכלל, ולחולים סופניים בפרט. זאת הוא עושה באמצעות מאמרים שהוא מפרסם. את המאמרים הוא כותב באמצעות תוכנת המחשב הייחודית, המחוברת למקלדת וירטואלית. באמצעותה הוא אף צייר יצירות מרהיבות שגם הוצגו בתערוכות.
רעייתו מספרת לנו כי בימים האלה סיים לכתוב מאמר בן שישה עמודים – תגובה על 'חוק המתת חסד', שעלה בכנסת. "המסר המרכזי של המאמר הוא", היא מספרת, "שלא צריך לעודד אנשים ליטול את חייהם. המתה איננה חסד. בעלי כותב במאמרו שצריך לעזור לאנשים לחיות ולא להפך".
בביתו נערכים כינוסים, שיעורים ופגישות ייעוץ לחולים ולבני משפחותיהם. "כל אדם שרואה את חוש ההומור המפותח שלו – מתפעל. פתאום כל הדברים מקבלים משמעות אחרת. המסר שלו הוא שצריך תמיד לראות את הדברים החיוביים ולחיות בשמחה".
.jpg)
לראות את הטוב. הד"ר מלמד-כהן
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
