אורה לעתיד
"בהעלותך את הנרות" (במדבר ח,ב). אמר לו הקב"ה למשה, לא בשביל שאני צריך לנרות הזהרתיך על הנרות הללו, אלא לזכותכם, שאם אתם זהירים להדליק את הנרות לפניי, אני מאיר לכם אורה גדולה לעתיד לבוא.
(במדבר רבה)
מעלה מיוחדת
על "בהעלותך את הנרות" אומר רש"י: "מכאן שמעלה הייתה לפני המנורה, שעליה הכוהן עומד ומיטיב". מעלה מיוחדת הייתה למנורה, מין סגולה, שעליה הכוהן עומד ומיטיב, וממנה שופע שפע רב וכל טוב לישראל.
(רבי יצחק מנשכיז)
לא השתנה
"ויעש כן אהרון" (במדבר ח,ג). "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה" (רש"י). אף-על-פי שאהרון היה כוהן גדול ובעל מדרגה גבוהה מאוד, לא שינה – לא היה ניכר בו שום שינוי ולא היה מתגאה במעמדו הרם, אלא התנהג בפשטות ובענווה, כאחד העם.
(רבי מאיר מפרמישלן)
בלי סימנים חיצוניים
עבודת הקודש של אהרון לא הייתה ניכרת מבחוץ בשום תנועה. עבודתו הייתה בפנימיות הלב. כל הדברים הגדולים עיקרם גנוז וצפון בלב, ואינו נראֶה כלפי חוץ.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
שבעה אופנים
במנורה שבעה נרות, וגם בנשמות ישראל יש שבעה אופנים בעבודת ה', כנגד שבע המידות: חסד, גבורה, תפארת וכו'. תפקידו של אהרון לעורר את האהבה הפנימית, המוסתרת בכל נשמות ישראל, שנמשלו לנרות, כלשון הפסוק "נר ה' נשמת אדם".
(אדמו"ר האמצעי)
להקיש בקורנס
"וזה מעשה המנורה מִקְשָׁה זהב" (במדבר ח,ד). "עשת של כיכר זהב, ומקיש בקורנס... לפשט איבריה" (רש"י). מי שרוצה לעשות מעצמו מנורה, צריך שזה יהיה "מִקְשָׁה" – עליו להקיש בקורנס, לשבור ולבטל את המידות הטבעיות.
(לקוטי תורה)
קשי-עורף לחיוב
"מִקְשָׁה" מלשון 'קשה'. עם ישראל, שנמשל למנורה, נקרא "עם קשה עורף" למעליותא, על שם כוח מסירות-הנפש שיש בכל יהודי, מהנשמות הגבוהות ועד הנמוכות ביותר.
(אור התורה)
חובה על הכול
אף שהציווי על הדלקת הנרות נאמר לאהרון הכוהן, הדלקת המנורה כשרה גם בזָר. ללמדנו שכל אחד ואחד מישראל חייב לעסוק בעבודה קדושה זו של 'הדלקת' נשמות ישראל וקירובן לאביהם שבשמים.
(לקוטי שיחות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
