הקרבת הקרבנות, מן העבודות המרכזיות שבבית-המקדש, הייתה מורכבת מקרבנות חובה – שהאדם חייב בהקרבתם, ומנדבות שהוא מקריב מרצונו. כל יהודי היה רשאי לנדור נדר שינדב קרבן שיוקרב על-גבי המזבח, ככתוב בפרשתנו: "אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם, אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' לְעֹלָה".
בגמרא לומדים מהפסוק הזה דבר חידוש: "איש איש – לרבות את הגויים, שנודרים נדרים ונדבות כישראל". כלומר, לא רק בני ישראל רשאים לנדב קרבנות על המזבח, אלא אפילו לא-יהודים.
אין חלק לנכרים
דבר זה מעורר תמיהה. ההלכה היא שאסור לשתף גויים בבניין בית-המקדש, כדברי הרמב"ם: "אין מקבלין מן העכו"ם נדבה או נדר לחזק את בדק הבית או בדק ירושלים, שנאמר: 'לא לכם ולנו לבנות בית' וגו', ונאמר: 'ולכם אין חלק וצדקה וזיכרון בירושלים'".
אולם בה-בשעה שאסור לנכרים להשתתף בבניית המקדש, התורה עצמה מתירה להם לנדור נדרים ונדבות כישראל. מדוע בבניית המקדש השתתפותם אסורה ואילו הקרבת קרבנות על המזבח שבמקדש מותרת?
מקום כפרת עוונות
אלא שיש הבדל בין בית המקדש כולו ובין המזבח. בית המקדש נועד להשראת השכינה בעם ישראל בלבד, כפי שנצטוו בני-ישראל: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". המילה "בתוכם" מבהירה שהשראת השכינה היא עניין ליהודים בלבד, ואין לגויים חלק בזה. לכן נאסר לשתף גויים בבניית המקדש.
אך למזבח הגדרה אחרת. ייעודו הוא כפרת עוונות. מקומו נקבע כמקום כפרה כבר מתחילת בריאת העולם, כפי שכתב הרמב"ם: "ומסורת ביד הכול, שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח... הוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המקום שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון כשנברא קרבן, ומשם נברא". לכן יש למזבח מעמד מיוחד, המבדיל אותו משאר חלקי המקדש. במקום הזה העלו קרבנות גם אדם הראשון, קין, הבל ונח, ולכן גם צאצאיהם רשאים להקריב בו קרבנות.
גם קרבנות גויים
לפי זה יובנו דברי הרמב"ם, הדנים באיסור 'שחוטי חוץ'. הרמב"ם אומר שהאיסור לשחוט קרבן מסוג ה'קודשים' מחוץ לתחומי העזרה בבית המקדש, תקף גם בקרבנות נדבה של גויים, כדעת רבי יוסי במשנה. זאת, אף-על-פי שאיסורי קרבן אחרים אינם תקפים בנדבות גויים.
אלא שאיסור 'שחוטי חוץ' משקף את הקדושה של מקום המזבח, ולכן אסור לחרוג מתחומיו. מאחר שמקום המזבח התקדש כבר מימי בריאת העולם והיה שייך גם לגויים, לכן גם את קרבנות הגויים יש לשחוט בעזרה דווקא.
(לקוטי שיחות חלק ל, עמ' 70) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
