מסופר (בספר תולדותיו) על הפוסק הגדול רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ששנה אחת, כשעבר חודש ניסן, מצאוהו מקורביו יושב ונאנח. שאלוהו לפשר אנחותיו, והוא הסביר: "שוב חלף חודש ניסן ולא נמצאנו ראויים לקדם את פני משיח-צדקנו". כך חי יהודי אמיתי – מתוך ציפייה דרוכה לביאת המשיח, ציפייה שגוברת ומתעצמת כאשר מגיעים לימי רצון מיוחדים.
חודש ניסן, חודש הגאולה, הוא שעת רצון מיוחדת. בעמדנו בשלהי ניסן צריכה להתגבר אצל כולנו התפילה והזעקה לביאת המשיח ולגאולה האמיתית והשלמה.
לא כשגרה
בשלהי חודש ניסן תנש"א פרצה הזעקה הזאת בכל עוצמתה מליבו הטהור של הרבי מליובאוויטש. זה היה בכ"ח בו, כשהרבי שב מהשתטחות על ציון חותנו, הרבי הקודם, וארשת פניו רצינית ומתוחה ביותר. לאחר תפילת ערבית נשא הרבי דברים קצרים, שהיו בעיקרם קריאה נוקבת אל כל יהודי – לזעוק אל הקב"ה ולפעול להבאת הגאולה תיכף ומיד.
איך ייתכן, שאל הרבי, שבזמן מסוגל כל-כך להבאת הגאולה – הימים האחרונים של חודש ניסן – מתאספים יחד עשרה מישראל, ואינם מרעישים עולמות על ביאת המשיח. "לא מופרך אצלם, רחמנא-ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח-צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא!... גם כשצועקים 'עד מתי', הרי זה מפני הציווי, ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא!".
לצערנו, גם זעקת הגאולה נשחקת על-ידי השגרה. אף-על-פי שכולנו מאמינים בביאת המשיח, מצפים לגאולה ומתפללים לבואה, הדברים נעשים לא-אחת כמצוות אנשים מלומדה. כשיש למישהו בעיה אישית המציקה לו – הוא יודע לזעוק באמת ולהתפלל בכוונה כנה; אבל התפילה לגאולה, שתביא עמה את הפתרון האמיתי והשלם לכל בעיותינו ומצוקותינו, נעשית כדבר שבשגרה.
על כך הרבי מביע את כאבו. אמנם מתפללים לגאולה וזועקים לקב"ה "עד מתי", אבל הדברים נעשים "מפני הציווי", משום שאנו מצוּוים להתפלל ולזעוק; לא כזעקה פנימית אמיתית, הפורצת מתוכנו. והרבי אומר במפורש: אילו היו זועקים ומבקשים מתוך כוונה אמיתית – "בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא!".
להתאחד ולבקש
כל מי שבוחן את מציאות ימינו בראייה מפוכחת, מבין ורואה שלרבות מבעיות ימינו אין פתרון ארצי-אנושי. גם מן הבחינה הרוחנית הבעיות מסתבכות ומחמירות, ואין רואים כיצד אפשר להיחלץ מהן.
ברור שאסור לצפות לניסים בלבד אלא חייבים לפעול ככל האפשר בדרכי הטבע, אך בד-בבד צריכה להתפרץ מלב כולנו זעקה לגאולה השלמה, שהיא ורק היא תביא את הפתרון והישועה האמיתיים לכל הבעיות המציקות לנו, הבעיות הגשמיות והרוחניות גם יחד.
בימים האלה כולנו נדרשים להתלכד, להתגבר על משקעים מן העבר, לחפש את המאחד בין יהודים. פחות להתווכח, פחות להתמקח, פחות להתעמת זה עם זה. יש להתרכז בעשייה חיובית – תוספת בלימוד תורה, התחזקות בקיום המצוות, תגבורת בעשיית מעשים טובים, פתיחת היד לצדקה, התעצמות באהבת ישראל אמיתית.
לדברים האלה תוקף מיוחד בימינו אלה, כאשר על-פי כל גדולי ישראל הגיעה עת הגאולה, וכבר אין יודעים מה מעכב אותה. ודאי שזעקה אמיתית לגאולה, מלוּוה עשייה גדולה של מצוות ומעשים טובים, מתוך אהבת ישראל – תביא את הגאולה השלמה עוד בימי ניסן אלה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
