הרב משה ובר (מימין) ובנו הרוחני, הרב עידו. ללטף יהודים

"השאירו הודעתכם ובעזרת ה' נשמע אותה ונשתדל להתייחס אליה בכל הרצינות; ובינתיים הרשו לי לברך אתכם בברכה והצלחה, בריאות איתנה ופרנסה בשפע; ונזכה לקבל בקרוב פני משיח-צדקנו; מדורש טובתכם ושלומכם".

זה לשון הודעת המשיבון בביתו של הרב עידו ובר, המתגורר בבתי-אונגרין בשכונת מאה-שערים בירושלים. נוסח לא-שגרתי זה בחמימותו, אופייני מאוד לדמותו המיוחדת של משמיעו, שבשנים האחרונות נהפך למפיץ תורה גדול ומקור עידוד להרבה מאוד שבורי-לב וסתם קשי-יום.

שעתיים בלילה

ובר, "הרב עידו" כפי שמכנים אותו בסביבתו (38), אב לעשרה, הוא עורך העלון השבועי 'שמעו ותחי נפשכם' ושל סדרה בת כשלוש-מאות קלטות-שמע של שיעורי-תורה וסיפורי-צדיקים, אף היא בעלת אותו שם. מדי יום שני, באחת בלילה, הוא מגיש את תכניתו בת השעתיים, 'ברוב יועץ' שמה, ברדיו 'קול חי'. בתכנית זו הוא מעניק עצות ועידוד לאנשים במצוקה, מתוך הסתייעות במקורות חז"ל. מי שאינו מספיק לעלות לשידור, מוזמן לפנות אליו לאחר מכן.

את כל הפעילות הזאת הוא עושה בפשטות ובאהבה, ובלי התיימרות לשאת אצטלה שאינה שלו. "אני לא רבי ולא 'באבא'", אומר ובר בחיוך, "אני רק מעודד ומחזק יהודים, שלעיתים כל מה שחסר להם כדי להצליח ולהתקדם בחיים זו מילה טובה ומעט תקווה".

מצא אב, מצא בן

סיפורו האישי מתחיל במשפחה שאיננה שומר מצוות, בפאתי העיר בני-ברק. את ארבע שנות הלימוד הראשונות עשה ובר ("משום-מה") בבית-ספר דתי. לאחר מכן הועבר לבית-ספר ממלכתי. היסודות שקיבל באותן ארבע שנים ראשונות לא הניחו לו, ומאז היה נתון בחיפוש מתמיד. גם פרידת הוריו, שפירקה את התא המשפחתי, תרמה למגמה זו. לקראת גיוסו לצבא החל בהתקרבות רצינית ליהדות.

המפנה הממשי אירע במהלך השירות. "יום אחד אמר לי אחד החברים, 'בוא איתי למאה-שערים, אני רוצה להכיר לך יהודי חם ומיוחד'. כך הגעתי לביתו של הרב משה ובר". הרב ובר, ממיוחדי חסידי חב"ד בדור הקודם, תלמיד-חכם גדול, אוהב-ישראל ברמה נדירה ויקירם של כל גדולי התורה והחסידות בירושלים, כבש אותו בקסמו ובחום-ליבו. הקשר בין השניים התהדק והאהבה הייתה הדדית. עידו ראה ברב ובר אב רוחני, והרב ובר, שהיה חסוך-ילדים, אימצו לבן. מאז, במשך כעשרים שנה, ידו של זה לא משה מידו של זה.

תפילין בכותל

הרב ובר מוכר לרבים כמי שמאז שחרור הכותל המערבי עמד שם מדי יום, בחום ובקור, והניח תפילין למאות-אלפי יהודים. "כשהרב ובר הציע ליהודי להניח תפילין, הוא לא עשה זאת במילים בלבד", מספר הרב עידו. "הוא ליטף אותו, נישק אותו והמס את ליבו. הוא תמיד אמר לי, 'התפקיד שלי ושלך הוא לשמח יהודים'".

מאז פטירת הרב ובר, לפני כארבע שנים, הרב עידו (שבינתיים שינה את שם-משפחתו המקורי ל-ובר) רואה בפעולותיו מילוי צוואה של אביו הרוחני. אף הוא כמותו עומד מדי יום ביומו ברחבת הכותל המערבי ומזכה המוני יהודים בהנחת תפילין. וכן, הוא משתדל בכל כוחו ובכל דרך אפשרית "לשמח יהודים".