לאלפי צרפתים השם ז'ילברט (אהרון) סיטבון נושא עמו ריח של נוסטלגייה. סיטבון, כיום בן 65, היה כוכב עולה במדינה לפני כשלושים שנה. הוא מכר יותר מחצי מיליון תקליטים. אלפים מילאו את האולמות שבהם הופיע בצרפת ומחוץ לה.
ופתאום הזמר האהוב, שריגש רבים, נעלם מהנוף הציבורי. החברים, שביקשו תשובות, נתקלו בסיטבון חדש. בתחילה עוד ניסו לשכנעו, להפציר בו, אבל הוא היה נחוש והחלטי – הוא נטש את המוזיקה ושקע בעולמה של תורה.
תפילין ברחוב פריזאי
זה קרה ביום שישי אחד. סיטבון חלף באחד מרחובות פריז, וחסיד חב"ד ניגש אליו. "אתה יהודי?", שאל. סיטבון השיב בחיוב, והחסיד הציע לו להניח תפילין. סיטבון נענה, הפשיל את שרוולו, הניח, בירך וקרא שמע ישראל. "בעודי מניח, נזכרתי בפעם הראשונה – ולמעשה גם האחרונה עד אז – שהנחתי תפילין. זה היה כמובן בבר-המצווה שלי", מספר סיטבון.
"אחרי שנפרדתי מאותו חסיד התחילו להציף אותי המחשבות. היו לי הרבה תהיות, והגעתי למסקנה שאני לא הולך בדרך הנכונה ושהגיע הזמן לברר יותר מי אני בעצם. נכנסתי ל'בית ליובאוויטש' בפריז וקניתי ספרי יהדות".
מנגינה בלילה
סיטבון חש שהקריירה המוזיקלית אינה מתיישבת עם דרכו החדשה. "בשבילי זה היה – או זה או זה. שני הדברים לא יכלו להתקיים יחד", הוא מסביר. המוזיקאי הצעיר נטש את המוזיקה והחל ללמוד, בהיעזרו בשלוחי חב"ד בפריז. "הסברתי לחברים שיהודי לא בא לעולם הזה כדי ליהנות, אלא לעבוד את בורא העולם".
הוא זכה להקים בית נאמן בישראל ולגדל משפחה חסידית למופת. לאחר שנים עלה לירושלים עם משפחתו וחילק את זמנו בין ישראל לארץ הולדתו. מלבד בני משפחתו הקרובים, איש מחבריו ומבני קהילתו לא הכיר את עברו המוזיקלי המפואר. סיטבון העדיף להשאיר הכול מאחוריו. אלא שלפני כמה חודשים חלה תפנית מפתיעה בחייו. זה קרה בשעת לילה, לאחר שעלה על יצועו. "התחלתי לפזם לעצמי מנגינה שקטה", הוא מספר, "חשבתי שאירדם, אבל המנגינה פשוט לא הניחה לי".
לנצל כישרון
בימים שלאחר מכן ניסה סיטבון לחפש מילים מתאימות למנגינה שלא הרפתה ממנו. "ניסיתי לחפש שוב ושוב, ולא הצלחתי. לילה אחד קפצה לי פתאום התפילה 'אדון עולם', והבנתי שאלה המילים שאני מחפש. המילים ממש התאימו למנגינה. ניגשתי למחסן והוצאתי את הגיטרה המאובקת", הוא מתאר.
באותו לילה מצא סיטבון את עצמו יושב ומנגן בלי הפסקה. למחרת בבוקר סיפר על כך לבנו, דוד, זמר בעצמו. דוד הציע לו כי יבצע את השיר בעצמו. "החלטתי להיענות", הוא מספר. "הפיוט 'אדון עולם' הוא פיוט של קבלת עול מלכות הבורא, שהוא אחד ויחיד, הוא העוזר והוא המושיע. אמרתי לעצמי: אם באמצעות השיר יהודי אחד ימצא את הקשר אל בוראו, והיה זה שכרי. היום אני בהחלט מבין שאם הקב"ה נותן לך כישרון, אתה צריך לנצל אותו לקדושה. הכול בידי שמים".
שיר של קבלת עול. אהרון סיטבון
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
