על יום הכיפורים נאמר: "עיצומו של יום מכפר", ובלבד שאין עוברים על מצוות היום. ביום זה מתגלה הקשר הפנימי בין כל יהודי לקב"ה, בזכותו נמחקים כל הפגמים וכתמי החטא.

לגבי כפרת העוונות ביום-הכיפורים יש בגמרא¹ מחלוקת: רבנן אומרים "יום-הכיפורים אינו מכפר אלא על השבים", ורבי חולק על דעתם ואומר "בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום-הכיפורים מכפר", משום ש"עיצומו של יום מכפר".

למעשה, הכול מודים ש"עיצומו של יום מכפר", כלומר - עצם מהותו של יום-הכיפורים מכפר. אלא שלדעת רבי גדולה כל-כך קדושתו של יום-הכיפורים, עד שהוא מכפר אפילו על אלה שלא שבו בתשובה; ואילו רבנן סבורים, שהתנאי לכפרה הנפלאה שנוצרת על-ידי יום-הכיפורים היא התשובה.

ניקוי הכתמים

דבר זה דורש ביאור: הרי כפרה אין פירושה רק סליחה ומחילה מצד הקב"ה. כשיהודי עובר עבירה, הוא גורם פגם בנפשו, כתם בנשמתו, ועליו לתקן את הפגם ולמחוק את הכתם². איך ייתכן שהפגם והכתם יימחו על-ידי עצם העובדה שהגיע יום מסויים, יום-הכיפורים?

כאן אנו מגלים את עומק הקשר שבין יהודי לקב"ה. יש קשר שנוצר על-ידי קיום המצוות וקבלת עול מלכות שמים; הנכונות למלא את רצון ה' מבטאת קשר בין יהודי לבוראו. למעלה ממנו הוא הקשר הבא לידי ביטוי במושג התשובה. מדובר באדם שהשיל מעליו את עול המצוות וניתק, לכאורה, את הקשר עם הקב"ה; מדוע הוא מחליט פתאום לשוב בתשובה? אלא שהתשובה מגלה, שבעצם היה קשור עם הקב"ה גם כשעבר על רצונו, ולכן נמשך לשוב ולהתקשר אליו.

קשר עמוק

אך גם קשר זה, שמתגלה בתהליך התשובה, אינו סוף פסוק. הקשר של התשובה מוגבל במידה מסויימת, לפי עוצמת התשובה. אך יש קשר עמוק מזה - זהו עצם הקשר שבין נשמת היהודי לקב"ה. הנשמה שבקרבנו היא "חלק א-לוה ממעל ממש", והיא מאוחדת תמיד עם מקורה ושורשה - הקב"ה.

קשר זה אינו מושפע ממעשינו ומחטאינו. הוא מצוי בכל יהודי ויהודי מצד טבע נשמתו. שום חטא ועוון אינו יכול לפגוע בו. אלא שבכל ימות השנה חבוי הקשר הזה ומוסתר עמוק בלב. מה שבא לידי ביטוי הן הדרגות החיצוניות יותר של ההתקשרות לקב"ה, אלה התלויות במעשינו ובהחלטותינו. אך ביום-הכיפורים מתגלה הקשר העמוק הזה בין הקב"ה לעם-ישראל.

נעולים ביחידות

זהו פירוש המושג "עיצומו של יום מכפר". ביום-הכיפורים, כאשר מתגלה הקשר הפנימי הזה, נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות (חוץ ממי שעובר על מצוות יום-הכיפורים עצמו ומפר את הצום!).

התגלות זו באה לידי ביטוי בעיקר בתפילת 'נעילה', התפילה המסיימת את תפילות יום-הכיפורים. אז כביכול ננעלים הקב"ה ועם-ישראל ביחידות ושום דבר אינו יכול להפריע את התאחדותם המוחלטת.

(מתוך הספר "שולחן שבת", מעובד על-פי ליקוטי-שיחות כרך ד', עמ' 1149, מאת הרבי מליובאוויטש)

----------------

1) שבועות יג,א.

2) ראה אגרת התשובה פרק א.