זה היום תחלת מעשיך (תפלת ראש השנה)

אנו מציינים את ראש-השנה בא' בתשרי, שהוא היום השישי של הבריאה, יום בריאת האדם. לאור זאת יש להבין את הפסוק "זה היום תחילת מעשיך"¹, שהרי ראש-השנה איננו "תחילת מעשיך", אלא, כאמור, היום השישי של הבריאה?!

הביאור שנאמר על כך הוא², שהואיל והאדם הוא התכלית והכוונה של כל הבריאה, וכאשר נברא האדם הגיעה מלאכת הבריאה כולה לשלמותה - על-כן יום בריאתו נקרא "תחילת מעשיך", שכן בטרם נברא האדם כאילו לא הייתה בריאה כלל.

כמות ואיכות

הסבר זה דורש ביאור: איך ייתכן לומר שקודם בריאת האדם כאילו לא הייתה בריאה כלל, בשעה שיש עולם כה גדול, שהאדם אינו אלא גרגר קטן ממנו?! הלוא על הבריאה הזאת אנו מהללים את ה' - "מה רבו מעשיך ה'"³, ואילו האדם תופס חלק קטן ביותר בבריאה, שכן בני-אדם יש הרבה פחות מבעלי-חיים, פחות עוד יותר מצמחים ועוד פחות מסוג הדומם!

מלמד אותנו כאן ראש-השנה עיקרון מהותי ביותר: לא הכמות היא העיקר אלא האיכות. מבחינה כמותית - אכן הדומם תופס את המקום הנכבד ביותר, אחריו הצומח, אחריו החי, ואילו האדם הוא מיעוט מבוטל; אולם מבחינה איכותית, אין שום מקום להשוואה בין הדומם, הצומח והחי לבין האדם, שכן האדם נמצא ברמה איכותית גבוהה לאין-ערוך.

שכל אמיתי

בדומם - אין רוח-חיים כלל. בצומח יש חיות של צמיחה, אבל אין בו נפש חיה. למעלה מזה ניצב סוג החי, שיש בו נפש חיה, אבל אין בו דעת. אמנם גם לבעלי-החיים יש שכל⁴, אבל השכל שלהם אינו מהות עצמאית, אלא הוא משרת את צורכיהם החומריים בלבד. לעומת זאת, לאדם יש שכל עצמאי, שהוא תכלית ומטרה בפני עצמו.

ויתרה מזו: שלמותו של שכל האדם היא⁵, כשהאדם משתמש בו לא להשגת צרכיו הגשמיים, אלא כדי להתעלות מעלה-מעלה ברמה רוחנית, בעניינים שכליים ורוחניים, עד שהשכל מגיע לידי התבטלות לקב"ה שלמעלה מהשכל. בזה ייחודו ומעלתו של האדם.

ברוחניות עיקר

זה אפוא המסר של ראש-השנה: כשאדם מביט סביבו הוא מגלה, שרוב זמנו וכוחותיו מופנים למילוי צרכיו הגשמיים. הוא גם רואה, שמספר האנשים הרוחניים מועט בכמות לעומת האנשים השקועים בגשמיות. הדבר יכול לעורר ספק, אולי הגשמיות היא עיקר החיים.

מלמדנו ראש-השנה שההפך הוא הנכון: אמנם בכמות תופסת הגשמיות מקום רב יותר מהרוחניות, אבל הרוחניות היא העיקר. לכן אף-על-פי שבששת ימי הבריאה נברא עולם גדול ועצום, בכל-זאת היא נחשבת לאין ואפס עד שנברא האדם. רק כשנברא האדם זהו "תחילת מעשיך", כאשר האדם המליך את הקב"ה על הבריאה כולה וגילה בה את מקורה האלוקי.

(מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות מאת הרבי מליובאוויטש, כרך ט עמ' 453, ואגרות מלך כרך א, עמ' סה)

----------

1) נוסח תפלת מוסף דראש השנה, מראש השנה דף כז עמוד א.

2) ראה בחיי בראשית א,ג. ר"ן לראש השנה טז,א. חידושי אגדות מהרש"א שם כז,א. דבור המתחיל זה היום תש"ד, תש"ט. ועוד.

3) תהלים קד,כד.

4) ראה ברכות סא,ב. ובכמה מקומות.

5) ראה שיתת יט כסלו פר"ת - תורת שלום עמוד  . ספר העיקרים משנה ג פסוק א. הובא בתורת שלום עמוד 243.