מאמרים נוספים בנושא
	האלטרנטיבה של הרבי
	ללמוד מניסיון הדורות
	עמדת התורה בשאלת 'פיקוח נפש'
	סיכון מליוני יהודים תמורת "סיכוי"
	הסכם עם רוצחים ומחבלים
	ויתור גורר ויתור
	מנוי וגמור למסור את ירושלים!
	יש פתרון: לנתח ולגמור
	מוטב לעצור עכשיו
	הפרת ההסכמים – עילה לביטולם
	ליישב את כל השטחים
	אין סיכוי להסדר. הפתרון: יישוב השטחים והפרחת האשליות!
	תחזיות שהתממשו

בשולחן ערוך (חלק 'אורח-חיים', הלכות שבת, סימן שכ"ט) נפסקה הלכה:

"נכרים שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסקי ממון אין מחללים עליהן את השבת, ואם באו על עסקי נפשות, ואפילו באו סתם, ויש לחוש שמא באו על עסקי נפשות, ואפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת. ובעיר הסמוכה לספר אפילו אינן רוצים לבוא אלא על עסקי תבן וקש, מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר, ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".

הלכה זו מהווה את עמוד האש במשנתו של הרבי בשאלת שלום וביטחון.

אפילו בחוץ לארץ

התורה קבעה, לפני שנים רבות, שבכל מקום שהשאלה תתעורר, בין בארץ ישראל ובין בחוץ-לארץ, עד לחפינה הנידחת ביורת בעולם בה קיים ישוב של בני ישראל, הרי אם יש במקום יהודים המסוגלים לשאת נשק – אף שאין להם "בית דין", ואפילו לא "שבעה טובי העיר" – "יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת". הסיבה לכך היא "שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם.

הגמרא, שהיא המקור להלכה זו (מסכת עירובין, דף מה) מדברת במעשה שאירע בחוץ-לארץ – נהרדעא שבבל (עירק) – והשיקול היחיד האם לצאת למלחמה בשבת היה האם ע"י שיניחו לנכרים להיכנס לעיר תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם אם לא. כאשר התברר שהחשש אכן קיים, יצאו למלחמה.

ואם ישאל השואל: הרי מדובר במצב של "אתם המעט מכל העמים", וכדי להינצל מהגויים זקוקים לישועת ה'; מדוע אם-כן לצאת בכלי נשק ולחלל את השבת; מוטב שיאמרו תהלים ויתפללו לה'!

התשובה לכך היא שזהו רצון הקב"ה, שההנהגה במקרה כזה תהיה "יוצאין עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת", כי יש מקרים בהם רצונו של הקב"ה שעם ישראל ינצח במלחמה ע"י 'לבוש' בדרך הטבע.

ודאי שצריך לומר תהלים, ללמוד תורה ("הקול קול יעקב") ולחיות באמונה ברורה שהקב"ה מנהיג את העולם כולו. אולם, יחד עם זאת, במקרה של פיקוח-נפש, יש לצאת בכלי נשק וללחום ובכך לקיים את רצון ה'.

המצב בארץ ישראל כעת הוא שכוונתם של הנכרים גלויה וברורה מלכתחילה – לקבל לשליטתם את העיירות הסמוכות לספר, והם אומרים בפה מלא, שאם לא ימסרו לידיהם את השטחים שהם דורשים, יצאו במלחמה נגד ישראל (ובלשון השולחן-ערוך: "צרו על עיירות ישראל").

והלוא דברים קל-וחומר: אם במקרה שהגויים באים על עסקי ממון, ואפילו במקרה שיש רק חשש - שמא יבואו - נפסקה ההלכה לצאת למלחמה, על אחת כמה וכמה שבמצב הנוכחי אסור לוותר על עניני ביטחון ולהביא למצב של פיקוח-נפש ממש, כפי שאומרים כל מומחי הביטחון, רק מפני סיכוי כלשהו לשלום.