הבעלות נמשכת גם בגלות |
|
|
למרות שאנו עדיין מצויים בגלות – כל הארץ בשלמותה שייכת לעם ישראל, מתוקף ההבטחה והשבועה האלוקית.
|
|
כיון שהארץ ניתנה לעם ישראל בברית בין הבתרים – ברית שהיא נצחית לעד ולא ניתנת לערעור, נותרה הארץ נחלתו הבלעדית של עם ישראל גם לאחר ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו", משום שאף לאחר שגלינו נקראת הארץ "ארצנו" והאדמה "אדמתנו".
כשם שחטא העגל והעוון המרגלים שהיו לאחר ברית בין הבתרים, לא החלישו את הבעלות הבלעדית של עם ישראל על ארץ הקודש, אף עתה ש"מפני חטאינו" מצויים אנו בגלות – כל הארץ בשלמותה שייכת לעם ישראל, מתוקף ההבטחה והשבועה האלוקית.
יתירה מזו: בזמן הגלות יש ביטוי מיוחד לקשר של כל יהודי לארץ הקודש, ודוקא עכשיו, חייו של כל יהודי רצופים תפילות וגעגועים לארץ הקודש. שלש פעמים ביום מבקש כל יהודי בתפילתו כמה פעמים לשוב לארץ ישראל: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ו"לישועתך קוינו כל היום". והציפיה זהו עומדת בראש מעייניו של כל יהודי באשר הוא.
(ספר "שלמות הארץ", עמוד 34) |
|
|
|
|
|
|