מאמרים נוספים
	האחדות שבבריאה וחוקי הטבע
	רפואה
	המדע - הסתברות, התורה - אמת
	תורת ההתפתחות - ישן מאין
	גיל העולם
	הסבר לממצא ארכיאולוגי
	ארבעה יסודות
	התהוות ספונטנית
	המאורות
	חקר החלל
	תורת היחסות
	לימוד במוסדות אקדמיים

טכני ואפשרי

להגיע לירח זה ענין טכני שניתן לבצעו.

את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח...

לתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור.

("הרבי" עמ' 39)

תרבויות בחלל

מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ?

האפשרות של קיום חיים מחוץ לכדור הארץ אינה נשללת על ידי התורה; היא נזכרת בתלמוד.

אך לא ייתכן קיום תרבויות של יצורים בעלי תבונה מחוץ לכדור הארץ. בהתאם לתורה שייכים לסוג של יצורים נבונים אותם יצורים אשר בדומה לאדם הנם בעלי בחירה חפשית. אך בחירה חפשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה. יוצא מכאן שאם מניחים שישנם בעוד איזה מקום בתבל יצורים נבונים, מוכרחים לומר שיש להם תורה, וזה אי אפשר, שכן אי אפשר להניח שהתורה של יצורים משוערים אלה היא תורה אחרת, שונה משלנו, כי התורה היא תורת אמת, ואמת יש רק אחת. כמו כן אי אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה כמו לנו, כי מתן תורה לעם היהודי על הארץ מבואר בפרטי פרטים, תשומת לב רבה מוענקת לפרטים אלה, והם בעלי משמעות רבה לעצם הבנת התורה.

(מדברי הרבי ביחידות לפרופסור - נדפס באמונה ומדע עמ' 137)

הנחיתה על הירח

שאלה: כיצד ניתן לתרץ את הסתירה בין חקר החלל, במיוחד בנוגע לאפשרות נחיתה על הירח, ובין הנאמר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם".

תשובה: הפסוק משתמש במושג "ארץ" במובנו הרחב - הכולל לא רק את כדור הארץ, אלא גם את האטמוספירה ואת כל עולמנו הפיזי, המעסיק את האנושות ומשפיע עליו ישירות. אין לערבב את המושג "שמים" עם המושג "כוכבי לכת". הכוכבים, כוכבי לכת, הירח וכו' - אינם קרויים "שמים", כיון ש"שמים" הוא דבר רוחני, ואילו "גרמי השמים" האמורים הם פיזיים ושייכים לעולם הגשמי.

הקב"ה ברא את "גרמי השמים" כדי לשמש את העולם, לספק לו אור, חום ואנרגיה, ואת מקומם קבע ברקיע השמים, במרחק מסויים מכדור הארץ. עובדה זו אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות את התענינותו של האדם בהם. כך גם העובדה שהקב"ה ברא ירח וקבעו ברקיע השמים כדי שיאיר לעולם, אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות שבזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח.

משמעותו של הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", היא: בעוד שהקב"ה נמצא בכל מקום, לרבות ב"שמים", הרי את מקומו של האדם קבע ב"ארץ" - בעולם הפיזי, שהאדם הוא חלק ממנו, ועליו לנצל את חייו על האדמה בצורה הטובה ביותר.

(ממכתב אייר תשכ"א - נדפס ברעיון השבוע ה עמ' 9. תרגום מאנגלית)

* * *

שאלה: כיצד ניתן לתרץ הסתירה בין הנחיתה על הירח להנאמר "השמים שמים לה'".

תשובה: הרי כמה פירושים ב"שמים", מתחיל מפירוש ב"עוף השמים", ועד - "האלוקים בשמים ואתה על הארץ" (קהלת ה, א). ולהעיר מתפלת שלמה שבאו שניהם יחד: "בהעצר שמים ולא יהיה מטר גו' השמים מכון שבתך גו'".

(בכלל - מלכתחילה אין מקום לקושיא. ויגיד עליו רעו: "הרים הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים". וכמה כתובים כיוצא בזה).

שאלה: הרי בברכת קידוש לבנה אומרים "ואיני יכול לנגוע בך".

תשובה: שוברה בצדה וקודם לה - "הרי אני רוקד כנגדך ואיני יכול (על ידי רקידה זו) לנגוע בך כך לא יוכלו כו'".

שאלה: הרי בחז"ל מובא "על מנת שתעלה לרקיע" כדבר בלתי אפשרי.

תשובה: אפילו אם תמצי לומר דנחיתה על הירח היינו הך, כיון שנאמר "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים" (ועדיין צריך עיון) - עדיפא הוי ליה להקשות מכמה וכמה כתובים (ולדוגמא: איוב לח-לט. והרי באו בנבכי ים, יאורי מצרים - הרי זה "פלג לשטף תעלה" (איוב שם) על ידי מעשה בני אדם וכו' וכו').

שאלה: לכאורה יש בדבר משום סתירה להתבוננות בשפלות האדם וכיוצא בזה.

תשובה: ...בתור חידוש מדעי וכהוספה ב"הבנה מדעית של הבריאה" אין להשוות הנחיתה על הירח (שלא חוללה כל מהפכה מדעית כלל ואפילו לא חידוש מפתיע) לחדירה בתוך האטום, שהביאה לערעור ושלילת כמה מיסודי המדע, ויש לה השלכות בנוגע לענין בחירה חפשית, נס וטבע וכו'.

ועל דרך זה כמה וכמה "חידושים" שלפני זה.

ועוד ועיקר, אשר גם בזה עדיפי היה לו לומר, דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיניה אמר ה' "נצחוני בני", ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (ב"מ נט, ב).

ועל כל כגון דא אמר מורה הנבוכים בספרו יד החזקה ריש הלכות עבודה זרה: בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור כו' האלוקים ברא כוכבים אלו כו' וחלק להם כבוד כו' וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא כו'. ועיין שם ריש פ"ב: ולא אחד מכל הנבראים מהן ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלקים...

(ממכתב אלול תשל"א - לקו"ש טו עמ' 479)