שיחות נוספות לחג הסוכות
	אחדות ישראל - המשותף לסוכות והימים הנוראים
	מימים נוראים לימי שמחה
	כשה'יבול' מוכן - יש שמחה
	השמחה הפנימית של "חג האסיף"
	האם ניתן לשמוח על פי ציווי?
	למה מתנענעים בלימוד?
	מעלתו של הלולב
	שלוש סוכות ומשמעותן
	כוחה של הסוכה
	חיבוק של הקב"ה
	בין סוכה שאולה ללולב שאול
	אושפיזין - אורחים - בסוכה
	מדוע האושפיזין באים דוקא בסוכות?
	למה שמחים בשמחת בית-השואבה?
	גבורתם של צעירים

נאמר בספר הזוהר¹, שאל הסוכה באים בכל יום 'אושפיזין' (=אורחים). בכל יום מימי החג מבקרים בסוכה צדיקי האומה: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף, דוד (שלמה). בכל יום משמש אחד מצדיקי העם אורח עיקרי, שמביא עמו את האחרים. בלילה הראשון, ה'אושפיז' העיקרי הוא אברהם אבינו.

אברהם אבינו נתייחד בהכנסת האורחים המופלאה שלו. ממנו למדה הגמרא², ש"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה", שכן הוא עזב את הקב"ה שבא לבקרו כדי לרוץ ולהתעסק בהכנסת אורחים. ואם כך היה לפני מתן-תורה וכלפי אורחים שנראו לאברהם כ"ערבים המשתחווים לאבק רגליהם"³, על-אחת-כמה-וכמה לאחר מתן-תורה וכלפי אורחים בני אברהם יצחק ויעקב.

הכול אורחים

עניין זה של הכנסת אורחים מבטא את מהות עבודתנו בתקופת הגלות. עם-ישראל נמצא בתקופה זו במצב של 'אורח'. חז"ל המשילו את הגלות ל"בנים שגלו מעל שולחן אביהם"⁴. מקומו הטבעי והאמיתי של יהודי הוא להיות סמוך על שולחן אביו, הקב"ה, וממילא בזמן הגלות, יהודי נמצא שלא במקומו, והוא בבחינת 'אורח' במקום לא לו.

מדוע יצר הקב"ה מצב זה של גלות, שהופך את כל בני-ישראל ל'אורחים'? בגלל המעלה המיוחדת של עבודת ה' בזמן הגלות. מעלה זו גדולה ויקרה כל-כך לקב"ה, עד שבגללה הגלה את בניו מעל שולחן אביהם והפכם ל'אורחים'. זהו פירוש מעמיק יותר למאמר חז"ל: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה".

יתרון הגלות

אמרו חז"ל⁵: "צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן לבין האומות". כוונת הגלות והפיזור בין אומות-העולם אינה לשם עונש, אלא יש בכך 'צדקה' - מטרה חיובית. רצון ה' הוא, שהיהודים יחדירו את הקדושה האלוקית בכל מקום בעולם, ובכך יכינו אותו להיות 'דירה' לו יתברך בזמן הגאולה.

כך אומר גם הבעש"ט⁶ (ה'אושפיז' החסידי הראשון), על הפסוק "מה' מצעדי גבר כוננו"⁷ - שבכל מקום שיהודי נקלע אליו עליו לדעת, שאין הוא הולך לשם מעצמו, אלא הקב"ה הוא המוליכו לשם כדי למלא במקום זה תכלית אלוקית.

מעלת האורח

מצוות הכנסת אורחים מבטאת את חשיבותה וערכה של העבודה דווקא כשנתונים במצב של אורחים. על-ידי שיהודי זוכה להכנסת אורחים, נוצרת התעלות שעולה אף על 'הקבלת פני שכינה', הן מצד האורח והן מצד המארח.

זוהי המעלה המיוחדת של עבודת ה' בתקופת הגלות, ודווקא על-ידה זוכים להגיע גם ל'הקבלת פני שכינה' במידה השלמה ביותר, כפי שתהיה בזמן הגאולה, שאז נקבל כולנו את פני השכינה, שכן "ונגלה כבוד ה'"⁸, ומתוך שמחה וטוב-לבב.

(מתוך הספר 'שלחן שבת', מעובד על-פי ליקוטי-שיחות כרך כט, עמ' 354, מאת הרבי מליובאוויטש)

------------------------

1) ח"ג קב,ב ואילך. וראה השמטות לזהר ח"א רסא,א.

2) שבת קכז,א. שבועות לה,ב.

3) ראה רש"י על התורה בראשית יח,ד.

4) ברכות ג,סע"א.

5) פסחים פז,ב.

6) "היום יום" ח"י אלול. כתר שם טוב הוספות ס"ג.

7) תהלים לז,כג.

8) ישעי' מ,ה.