כאשר יום-הכיפורים חל בשבת נראה, לכאורה, שיש כאן סתירה: בשבת מצווה לאכול ולשתות ויש עניין של עונג שבת, ואילו ביום-הכיפורים חייבים לצום, ועד כדי עינוי - "ועיניתם את נפשותיכם". כמו-כן בשבת מצווה לשמוח (כמאמר חז"ל על הפסוק "וביום שמחתכם" - "אלו השבתות"), ואילו יום-הכיפורים עניינו תשובה, שגורמת לכאורה מרירות ולא שמחה.
אולם לאמיתו של דבר יש קשר פנימי עמוק בין יום השבת ליום-הכיפורים, עד שיום-הכיפורים נקרא "שבת-שבתון". כשיום-הכיפורים חל בשבת משתלבת אפוא השלמות של השבת במעלתו המיוחדת של יום-הכיפורים, ובכך נוצרת מעלה מיוחדת.
דרגות בתשובה
בעבודת התשובה בכלל יש כמה וכמה דרגות. עבודת התשובה בחודש אלול מוגדרת 'תשובה תתאה' (=תשובה תחתונה). זו התשובה במובנה הבסיסי - חרטה על העבר וקבלה טובה על העתיד; תיקון העניינים הלא-טובים שקרו במהלך השנה. למעלה מזה היא התשובה בעשרת ימי תשובה, המוגדרת 'תשובה עילאה' (=תשובה עליונה). האדם מתעלה לדבקות עזה בקב"ה, עד שהוא עומד מעל כל ענייני חטא ועוון.
במידה מסויימת קיימת ההבחנה הזאת גם בין ימות החול לשבת. בימות החול האדם נדרש לתקן את עצמו ולעסוק בעבודת התשובה הפשוטה, 'תשובה תתאה'. לעומת זאת, בשבת הוא מגיע לתשובה עליונה יותר, 'תשובה עילאה' (כי 'שבת' אותיות 'תשב', אלא שזו 'תשובה עילאה', ולא תשובה פשוטה על חטא ועוון).
למעלה מכל חטא
יום-הכיפורים מייצג את השלמות הגבוהה ביותר של 'תשובה עילאה'. ביום זה מתעלה יהודי לדרגה רוחנית גבוהה של התקשרות בקב"ה. הוא עומד למעלה מכל ענייני היום-יום, שגרמו לו להיכשל ולמעוד, והוא חושף את הקשר השורשי העמוק שלו עם הקב"ה, שמצד נקודה פנימית זו אין כלל אפשרות של חטא ועוון.
כאשר יום-הכיפורים חל בשבת מתחברת המעלה של יום-הכיפורים, שעניינו 'תשובה עילאה', עם מעלתה של השבת, שגם בה ישנו העניין של 'תשובה עילאה', וכך מגיעים לשלמות גבוהה עוד יותר. בקביעות כזאת עומד יהודי בדרגה גבוהה ביותר של התקשרות לקב"ה.
מעין הגאולה
חיבור המעלות של יום-הכיפורים ויום שבת-קודש מגיע לשיאו בסיום היום הקדוש. בשבת זו השעה של 'רעווא דרעווין' (=עת רצון-הרצונות), וביום-הכיפורים זו שעת 'נעילה', שבה ננעלים כל השערים ובני-ישראל נשארים לבדם עם הקב"ה עצמו. נמצא שכאשר יום-הכיפורים חל בשבת, שעה זו היא ההתגלות של "באור פני מלך חיים" בשלמות העליונה ביותר.
חיבור זה קשור גם-כן לגאולה הקרובה. שבת היא "מעין עולם הבא", וביום-הכיפורים מאיר מעין הגילוי האלוקי שיאיר לעתיד לבוא. על-כן קביעות השנה הזאת מחזקת עוד יותר את התקווה והציפייה לראות את עבודת הכוהן הגדול בבית-המקדש השלישי בקרוב ממש.
(משיחת הרבי מליובאוויטש, ספר השיחות תנש"א כרך א, עמ' 47; תורת מנחם תשמ"ה כרך א, עמ' 162) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
