שתית ארבע כוסות יין בליל הסדר, היא מצוה מדברי סופרים. גם נשים חייבות במצוה זו. שכן גם הם היו באותו הנס של יציאת מצרים.

מדוע אנו שותים דוקא ארבע כוסות?

א. כנגד ארבעת לשונות הגאולה: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, שהן כנגד ארבע גזרות שגזר עליהם פרעה. וכדברי המדרש: וכנגדן תקנו חכמים ד' כוסות בליל  הפסח לקים מה שנאמר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא". (שמות רבה סוף פרשה ו')

ב. כשגלו ישראל למצרים נפלו תחת ארבע קליפות קשות. קליפות אשר כל מי שנופל תחתיהן אין לו צד חרות, כפי טבעו של עולם. וכשהגיע עת הגאולה היה צריך הקב"ה לשבר קליפות אלו, כדי להוציא את בני ישראל לחרות. כנגד שבירת ד' הקליפות נאמר ד' לשונות הגאולה, וכנגדם נצטוינו לשתות ד' כוסות ובהסיבה. (תולעת יעקב)

ג. כנגד ד' כוסות של פרעה: "וכוס פרעה בידי", "ואסחט אותם אל כוס פרעה". "ואתן את הכוס על כף פרעה". "ונתת כוס פרעה בידו". – שבאותו חלום נרמזה גאולתם של ישראל. (עין מד"ר בראשית פ' פ"ח)

ד. כנגד ארבעה מלכויות ששעבדו את ישראל אחר גלות מצרים: בבל מדי יון ואדום. (מדרש שם)

ה. כנגד ארבע כוסות של פורעניות, שהקב"ה משקה את אומות העולם, וכנגדן משקה את ישראל ארבע כוסות של נחמה. (שם)

ו. השל"ה כותב שארבעת הכוסות הן כנגד ארבעת האותיות משם הוי'ה. ובפרי עץ חיים מובא שהן כנגד ארבעת הבנים. (ועיין באורים בהגש"פ עמ' קעו)

ז. כידוע, ב"יציאת מצרים" ישנם כמה וכמה שלבים ובחינות, זו למעלה מזו. וארבעת לשונות הגאולה הם כנגד ארבע בחינות ביציאת מצרים:

בלשון הקבלה ארבע בחינות אלו הם כנגד ארבעת העולמות עשיה יצירה בריאה ואצילות, עד שיתעלו לקבל ממלכות דאין סוף ממש.

בעבודה, בנפש האדם – ד' בחינות יציאת מצרים, הם כנגד נר"ן חיה (נפש רוח נשמה חיה), עד שמגיע לבחינת יחידה שבנפש – בחינת בכל מאדך.

בעבודת התשובה, ד' הבחינות דיציאת מצרים הם: א. סור מרע. ב. עשה טוב. ג. עסק התורה. ד. "קדש עצמך במותר לך", או העסק בפנימיות התורה. (אוה"ת וארא קפה)

(הגדה של פסח להרב יקותיאל גרין)