בחג-הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ואחת מהן היא מצוות הישיבה בסוכה. ובכל- זאת נקרא החג כולו סוכות, על שם מצוות הסוכה, ולא על שם מצוות אחרות, כמו ארבעת המינים וכדומה.
אחד ההסברים לכך נעוץ במעלות המיוחדות שיש במצוות הישיבה בסוכה על מצוות ארבעת המינים. מצוות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג והיא נמשכת עד תום החג. לעומת זאת, מצוות נטילת ארבעת המינים מתחילה רק למחרת בבוקר.
כל החג
הבדל נוסף: את מצוות ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום, ולאחר שכבר קיימו את המצווה - פטורים ממנה. ואילו מצוות הישיבה בסוכה חלה כל הזמן, שכן עליה נאמר "תשבו כעין תדורו", וכשם שהאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך היום, כך חלה מצוות סוכה במשך כל היום כולו.
יתרון נוסף למצוות הסוכה על כל המצוות האחרות: כל המצוות מוגדרות בפעולה פרטית מסויימת והן קשורות באיברים מסויימים באדם. מצווה אחת מקיימים באיבר אחד ומצווה שנייה מקיימים באיבר אחר. לעומתן, מצוות סוכה אינה מוגדרת בהגדרה פרטית כלשהי, אלא "תשבו כעין תדורו" - היא מקיפה את כל איברי האדם, עם כל פעולותיו ומעשיו.
ויתרה מזו: הואיל ואמרו חז"ל "כל אדם שאין לו בית אינו אדם", מכאן שהפעולה של הדירה על האדם היא גם כשהוא נמצא מחוצה לה. ועל-כן, בחג-הסוכות, שדירתו של האדם היא הסוכה, הרי גם בלכתו ברחוב הוא נתון להשפעתה של הסוכה.
כוח לכל השנה
חודש תשרי הוא חודש כללי, והוא מעניק כוחות מיוחדים לעבודת-ה' במשך כל השנה. מכל מצווה של מועדי החודש אנו שואבים כוחות והוראות לעבודתנו במשך השנה. מה אנו מקבלים ממצוות סוכה?
ובכן, מצוות הסוכה מעניקה ליהודי כוח לקיים את ההוראה "בכל דרכיך דעהו". יהודי נדרש לעבוד את ה' לא רק בשעת התפילה ולימוד התורה, אלא גם בשעה שהוא עוסק בענייניו האישיים, בעובדין דחול. הסוכה נותנת כוח לכך, שכן כשיושבים בסוכה מקיימים את המצווה גם כשעוסקים בצרכים האישיים, כאכילה, שתייה ואפילו שינה.
מצווה קלה
הגמרא מכנה את מצוות הסוכה - "מצווה קלה". כשיהודי יוצא לעבודת ה' במשך השנה מתוך החלטה תקיפה ונחושה - יהיה מה שיהיה, אני עבד של מלך מלכי המלכים הקב"ה ושום דבר לא ימנע ממני למלא את רצונו - אזי קל לו לפעול שגם צרכיו הגשמיים יהיו כראוי, והוא יעשה דירה לו יתברך גם בחייו הגשמיים.
וכאשר האדם עושה דירה לו יתברך בכל מעשיו וענייניו, מעניק לו הקב"ה מידו הרחבה, בכל הנצרך לו, בבני, חיי ומזוני רוויחי.
(מתוך 'שלחן שבת', 'שיחת השבוע' 664, מאת הרבי מליובאוויטש, מעובד עפ"י 'לקוטי שיחות' כרך ב, עמ' 417) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
