על רבי ישראל סלנטר, אחד מגדולי המוסר, מסופר, שפעם הגיע לפונדק שבעליו היה מוכר לו כיהודי ירא-שמים, ולתדהמתו ראה כי האיש נטש את דרך התורה והמצוות. רבי ישראל הבין מיד כי האיש התמים היה קורבן להטעיה זדונית. ואכן, הסביר האיש: "היה כאן מישהו שהוכיח בצורה הברורה ביותר שאין דין ואין דיין. הוא הוציא מתרמילו נקניק של בשר- טריפה ואמר, שאם יש בורא ומנהיג לעולם, ודאי שיהרגנו מיד לאחר שיאכל ממנו. והנה, הוא אכל מהנקניק לתיאבון, ומאום לא קרה. וכי אין זה מוכיח שאין דין ואין דיין?!".
הבין רבי ישראל שבהסברה בלבד לא יצליח לשכנע את היהודי שהוטעה בצורה כה מכוערת על- ידי 'משכיל'. התיישב אפוא בפונדק, כשהוא מחפש דרך להמחיש לפונדקאי את הטעות.
הוא כבר שר פעם
בעודו יושב ומהרהר, נכנס בשמחה בנו של בעל הפונדק, כשהוא מראה לאביו תעודת-הערכה שקיבל זה-עתה על כשרונו המזהיר בשירה. רבי ישראל קרא לילד, התעניין בשירתו, וכשראה את התעודה, ביקשו לשיר לפניו, כדי שייווכח שאמנם מטיב הוא לשיר. הילד נעלב וסירב לשיר.
פנה רבי ישראל לאב בטרוניה על הילד. אמר הבן לאביו: "כבר שרתי לפני ועדה של מומחים, והם בחנו אותי ונתנו לי תעודה על יכולת השירה שלי. לא ייתכן שאצטרך להוכיח את יכולתי לפני כל אחד ואחד שירצה לשמוע אותי שר".
חייך רבי ישראל ואמר לאב: "רואה אתה, בנך עולה בחכמתו על אותו 'משכיל' שהיטעה אותך. אפילו ילד אינו מוכן לעמוד למבחן בכל עת, ודי לו שהוכיח את עצמו כשהיה בכך צורך. וכי הקב"ה צריך להראות את כוחו ואת גדולתו כל אימת שאיזה פוקר ירצה לנסותו?! את ידו הגדולה ראה עם-ישראל כולו בצאתו ממצרים ובעת קבלת התורה, ועלינו להאמין לאבותינו ולתורה הכתובה שעוברת מדור לדור. וכי כביכול אין לו לקב"ה מה לעשות אלא לחזור על מעמד הר-סיני לפני כל מי שיצרו מפתהו לעבור על דברי התורה?!".
לשלם את הצ'ק
כל אדם שבודק את הדברים לאשורם, עומד נפעם נוכח הכוח העצום שטמון בתורה זו שניתנה בהר-סיני. יותר משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה מנחה אמת אלוקית זו את עם-ישראל, ולמרות כל הקשיים מבית ומחוץ - עודנה רעננה ואקטואלית כביום שניתנה. רק מי שאינו מכיר את התורה יכול לטעון שיש 'להתאימה' למושגי העולם המודרני. אלה שחיים אותה יום- יום שעה-שעה, חשים בצורה המוחשית ביותר את כוחה הנצחי ואת יכולתה המוחלטת להנחות את האדם בכל פרט בחייו.
לפעמים יש אצל יהודים תסביך, שגורם להם להתרגש ממה שאומרים הגויים יותר ממה שאומרים יהודים. מבחינה זו בלבד, די לראות את היחס של הגויים לתורה כדי לחוש את גדולתה. שתי הדתות הגדולות בעולם - לא זו בלבד שאינן מכחישות את התורה, אלא הן מיוסדות עליה. מעמד הר-סיני הוא אירוע היסטורי שהעולם כולו מאמין בו, ומקבל את היסודות שניתנו בו כבסיס לחיי-אנוש.
פעם אחת ויחידה נתגלה הקב"ה לעיני עם שלם על הר-סיני, ונתן לו את חוקי- החיים בעולם. די היה בפעם אחת, עזה, ברורה ודראמטית, כדי שאמת זו תעמוד מעל כל פיקפוק והטלת-ספק. הקב"ה אינו צריך עוד 'להוכיח את עצמו' בכל דור ודור, ומי שרוצה, יכול לראות את ידו המכוונת הן בחיי יום-יום והן בתהליכי ההיסטוריה.
יבוא בקרוב יום שבו נראה כולנו שוב את גדולת-ה', אך זה כבר יהיה כדי לשלם את הצ'ק... | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
